יש בהתפרצות נגיף הקורונה שמקורו בווהאן כ-20% מקרים קשים ו-2% מקרי מוות. תקופת הדגירה האופיינית היא 3 ימים אך היא עשויה להימשך עד 14 ימים, וקיימים דיווחים על 24 ו -27 ימים. נגיף זה מדבק ביותר עם עלייה של 50% במקרים חדשים מיום ליום (שיעור הדבקה R0 של כ 3-4) אלא אם כן נוקטים בהתערבויות יוצאות דופן. אם זה הופך למגיפה פנדמית או אנדמית, זה ישנה את חייהם של כל האנשים בעולם. חובה לפעול כדי להגביל ולהפסיק את ההתפרצות ולא לקבל את התפשטותה. להלן הנחיות לפעולה אישית, קהילתית וממשלתית.
הנחיות למשפחות
באזורים עם סיכון מוגבר בהם הרשויות אינן נוקטות צעדים נאותים, ההגנה על המשפחה, או קבוצה כלשהי, היא מאתגרת. התפשטות אש דורשת שובל של חומר דליק. באופן דומה, ההידבקות בקורונה מחייבת שרשרת של אנשים חשופים. הפתרון הוא:
(1) להפחית את הקשר בין המשפחה לאחרים, ולספק צרכים חיוניים, וככל שהסיכון גדל, (2) ליצור מרחב בטוח שמגן על מי שנמצא בו בהסכמה משותפת שלא להיות במגע פיזי לא מוגן עם אחרים או עם משטחים בהם נוגעים אחרים.
המרחב הבטוח ממעיט גם את ההידבקות מכיוון שהאנשים במרחב הבטוח אינם משתתפים בהעברת הנגיף. חברים במרחב בטוח אחד יכולים לשלב עם אחרים כדי להרחיב בזהירות את המרחב הבטוח או ליצור מרחבים חדשים. להלן ההנחיות שלנו למשפחות.
צמצום מגע בין המשפחה לאחרים:
• קרא בעיון את ההנחיות שלנו ליחידים ושתף עם בני המשפחה. עזור להם להבין כיצד לצמצם מגע עם אחרים. • במקום להיפגש באופן אישי עם בני משפחה מורחבת או חברים ערוך מפגשים וירטואלים. ההתפרצות הנוכחית תמוגר או שתתרחב. באפשרות הראשונה כמה חודשים מהיום יחזרו לשגרה. באחרונה, ידרשו פעולות נוספות שונות. • וודא שיש לך ולבני משפחתך אספקה נחוצה, כולל תרופות מרשם. קח בחשבון בני משפחה פגיעים באשר לסכנת המגע עם אחרים, כולל קשישים, וגם אנשים מעל גיל 50 ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות. עזור להם להישאר בבית ולא להזדקק לצאת למרחבים ציבוריים. • שקול להעביר באופן זמני אנשים הנמצאים בדיור משותף (בתי אבות, דיור מוגן וכו') ללינה מבודדת יותר, כולל בתים פרטיים, או ליחידות דיור מצומצמות. • במידה ולא ניתן לצמצם קשרים, שוחח עם מי שאחראי על הדיור המשותף כדי להגדיל את רמת הזהירות נגד הידבקות. • הימנע ממפגשים וממקומות ציבוריים כולל אירועים ומסעדות, במיוחד בחללים סגורים.
יצירת מרחבים בטוחים בתנאי סיכון גבוה:
• המטרה העיקרית של מרחב בטוח היא שקבוצת אנשים תקים יחידה מבודדת שמצמצמת את המגעים הפיזיים עם אנשים חיצוניים למינימום תוך יכולת קיום עצמי ותמיכה עצמית. • לא לחכות לפעולות בטיחות מונחות על ידי הממשלה. בהיעדר התערבות אגרסיבית, שיטתית, מרחבים בטוחים המאורגנים באופן עצמאי מסייעים גם הם לאנשים. על ידי הרחבה הדרגתית, מרחבי הבטיחות יכולים להאט או אפילו לעצור התפרצויות מקומיות. • מרחבים בטוחים יכולים להתחיל ממשפחה או מקבוצת אנשים החולקים מקום מגורים. ניתן לשלב מספר דירות, כולל מעבר ביניהן (למשל ברגל או בנהיגה), אם קובעים הנחיות בטיחות ודבקים בהם. כדי לבסס בהצלחה מרחב בטוח, כל משתתף צריך להסכים לעקרון של צמצום קשר פיזי חיצוני ולדבוק בו. צריך שיהיו הוראות ברורות כיצד לנהוג ולשתף פעולה. חברים באותו מרחב בטוח צריכים להיות אמינים בכל הנוגע להיסטוריה של נסיעות ומצבי בריאות, וערבים זה לזה. • על מנת שאנשים יוכלו להתחייב למרחב משותף, יתכן ויהיה צורך לעשות הסדרים עם עבודה, בתי ספר, משפחה וחברים. עבודה מהבית באישור של מעסיק, או חופשת היעדרות, עשויה להיות נחוצה. • יש לתכנן מראש פרק זמן ממושך (לפחות שבוע או יותר) במרחב הבטוח, כולל השגת אספקה, אך תוך כדי רכישת המצרכים להיזהר במיוחד בהתחשב בחשיפה הפוטנציאלית לקהל. חשוב לתכנן מראש את הצרכים מכיוון שכל נסיעה להשיג אספקה כרוכה בסיכון מסוים. • במידת האפשר, דאג למשלוחים של פריטים, כולל אוכל כדי להגביל צורך בנסיעות למרכול. יש להיזהר כי כל פריט דרש מגע של מישהו. אלא אם יודעים בודאות שהספק השתמש בכפפות, רצוי לשטוף או לחטא פריטים שמכניסים הביתה. • יש לתכנן מראש פעילויות חיוניות, כולל קניות, במהלכן קשר פיזי חיצוני בלתי נמנע, כדי לפעול ביעילות ולמזער את משך הקשר ואת היקפו. עזיבה וחזרה למרחב הבטוח דורשת זהירות. השתמש בהגנה אישית מתאימה, כולל כפפות או פריטים חד פעמיים (מגבות נייר) במידה ויש צורך לגעת בחפצים שאסור לגעת בהם, חומר ניקוי או אלכוהול לשימוש על הידיים, ומסכות. החזרה למרחב הבטוח דורשת שטיפה או חיטוי לפני (עדיף) או עם הכניסה. • כדאי לעודד תקשורת פנימית וטיפול הדדי כדי לשמור על מערכות יחסים חיוביות ותמיכה הדדית. • על חברי המרחב הבטוח להתעדכן על הפעולות שיש לנקוט אם מישהו מביניהם יראה תסמיני הדבקה. הפעולות משתנות בהתאם למדינה/ מיקום, והן גם דינמיות. יש לעדכן את כל חברי הקבוצה על תוכנית המגירה האחרונה ופרטי קשר. במקרה שחבר מראה סימפטומים אופייניים, האחרים צריכים לפעול במהירות כדי לעזור לו / לה להיבדק ולהיכנס לבידוד לפני שתושגנה תוצאות.
עם התקדמות ההתפרצות יתעוררו בהכרח החלטות קשות אם לצאת מהמרחב הבטוח כדי לעזור למשפחה או לחברים שאינם במרחב בטוח. אנשים צריכים להיות מוכנים לקבל החלטות כאלה. בזמן של סיכון גבוה, יקרו טעויות שעשויות לפגוע בבטיחות. כדי להימנע מתגובה מוגזמת לאירוע בודד, חשוב להבין כי לכל מעשה בודד יש סבירות נמוכה לגרימת נזק. עם זאת, כאשר ננקטות פעולות מרובות הסיכון עולה באופן דרמטי. הפקת לקחים חשובה יותר מהאשמה או ענישה.
הנחיות אישיות וקהילתיות
קחו אחריות על בריאותכם וגלו אחריות על בריאות שכונתכם מתוך מודעות ומשמעת.
תרגלו אינטרקציה חברתית ממרחק.
הימנעו מנגיעה במשטחים במרחבים ציבוריים או משותפים.
הימנעו מפגישות.
הימנעו ממגע ישיר עם אחרים, שטפו ידיים באופן קבוע וחבשו מסכות וכפפות חד פעמיות כאשר בקרבת אנשים אחרים העשויים להיות חולים.
כסו שיעולים/התעטשויות.
עקבו אחר חום או תסמינים מוקדמים אחרים של הידבקות (שיעול, התעטשות, נזלת, כאב גרון)
הכנסו לבידוד עצמי אם יש תסמינים מוקדמים והתקשרו למד״א.
באזורים עם סיכון מוגבר ספקו צרכים לחברי הקהילה ללא מגע אישי; ניתן להשאיר אספקה מחוץ לדלתות.
שתפו פעולה עם אחרים ליצירת מרחבים בטוחים / קהילות בטוחות. דונו בבטיחות עם בני משפחה וחברים, דברו על הנחיות הבטיחות, דעו מי עוקב אחר הנחיות הבטיחות, קבעו מדיניות משותפת, עקבו ושתפו זה את זה בצרכים ובדאגות.
היו ביקורתיים לגבי שמועות ואל תפיצו מידע שגוי.
הנחיות לקהילות ולרשויות
ערכו בדיקת תסמינים במעברי גבול (נתב״ג, נמלים, מעברים קרקעיים).
ערכו הסגר של 14 יום לאנשים הנכנסים לארץ מאזורים נגועים בנגיף.
חלקו את הארץ לאזורים. ערכו הסגר של 14 יום לאנשים מאזורים בסיכון הנכנסים לאזורים חופשיים מהידבקויות.
באזורים עם סיכון מוגבר תאמו צוותים בשכונה עם ציוד מגן אישי (PPE) לניטור תסמינים מדלת לדלת באמצעות מדחום אינפרא אדום ללא מגע.
צוותים העוברים מדלת לדלת צריכים גם לזהות אנשים הזקוקים לשירותי תמיכה.
הנחיות לרשויות
הכינו מראש משאבים אסטרטגיים כמו מסכות, ציוד מגן אישי (PPE) , וערכות בדיקה. קבעו מסלולי חלוקה.
זהו אזורים בהם יש הידבקויות מאומתות או חשודות.
עצרו תחבורה לא חיונית בין אזורים נגועים ואזורים לא נגועים.
בודדו אנשים עם מקרים חשודים או מאומתים של הידבקות בנפרד למען טיפול במתקנים ייעודיים עם משאבים רפואיים מתאימים, כולל ציוד מגן אישי (PPE)
אנשים עם תסמינים צריכים להשתמש בתהליך שתוכנן במיוחד כדי להעבירם למוסדות רפואיים לבדיקה, בהימנעות מתחבורה ציבורית ומוניות.
הכניסו להסגר ובדקו את כל המקרים החשודים בסביבת מקרה מזוהה.
קדמו מודעות ציבורית:
תסמינים אופייניים ואמצעי העברה אפשריים.
הדגישו שיעור ההדבקה הגבוה ותסמיניו הקלים לרוב של הוירוס כדי לעודד אנשים לפנות לטיפול רפואי.
עודדו היגיינה טובה יותר של הפרט, כולל שטיפת ידיים תכופה, לבישת מסכות באזורים ציבוריים והימנעות ממגע בין אנשים.
עצרו התכנסויות ציבוריות.
שימו לב במיוחד למניעה או פיקוח על בריאותם של אנשים הנכנסים ויוצאים ממתקנים סגורים בצפיפות גבוהה כמו בתי כלא, מוסדות רפואיים, מתקני גמילה, דיור מוגן, בתי אבות, מעונות ואכסניות.
עודדו לקיחת אחריות קהילתית באזורים נגועים.
בכל שכונה / קהילה, זהו קבוצה של אנשים שתפקידם היומי כרוך במגע אנושי תכוף. עקבו באופן יומי אחר מצבם כדי לעזור לזהות זיהומים ולמנוע הדבקה.
תקשרו עם וחלקו משאבים ליישובים מבודדים.
תאמו עם קהילות בינלאומיות וארגון הבריאות העולמי (WHO) לשיתוף מידע לגבי זיהוי מקרים, היסטוריה נסיעות של מטופלים, טיפולים, אסטרטגיות מניעה, ולגבי מחסור בציוד רפואי.
התכוננו לטיפול בחולים עם תסמינים דומים שאינם נגועים ב-קוביד-19.
באזורים עם הדבקה פעילה -
סגרו בתי תפילה, אוניברסיטאות, בתי ספר ותאגידים.
הגבילו אנשים לבתים וספקו תמיכה להעברת אספקה הכרחית ללא מגע.
בצעו חיפושים מדלת לדלת עבור אנשים הסובלים מתסמינים מוקדמים וצרכים לשירות, עם אמצעי זהירות הכרחיים - ציוד מגן אישי (PPE) ועם מעורבות קהילתית במאמץ.
הנחיות עסקיות
זו רשימה של פעולות שונות שעסקים יכולים לנקוט כדי למנוע התפשטות של נגיף הקורונה. כללנו שיקולים מיוחדים גם בתחום הקמעונאות והאירוח.
כללי
קדמו מודעות בקרב העובדים ומשפחותיהם על מניעת העברת וירוס הקורונה.
פתחו מדיניות ארגונית כדי להפחית הדבקה ודאגו ליישום קפדני.
ודאו שעובדים יודעים שכאשר יש להם אפילו תסמינים קלים אסור להם להיות במקום העבודה או בפגישות פנים אל פנים והם לא ייענשו בגין ימי מחלה. ארגנו מערכת דיווח.
ודאו כי לעובדים יש פוליסות ביטוח בריאות מתאימות, כך שלא יחששו לפנות לטיפול כאשר יש להם תסמינים, אפילו קלים.
תעמדו בקשר עם מוסדות רפואיים מקומיים לתיאום בדיקות מהירות מוקדמות של עובדים עבור נגיף הקורונה.
הכינו אספקה חיונית (חומר חיטוי לידיים, אלכוהול, מסכות, מדחומי אינפרא אדום ללא מגע) למקרה שהמצב יתדרדר ולעובדים אין גישה לפריטים אלו.
חיזוק החוליות החלשות ביותר מפחית את פגיעות הארגון.
פגישות, נסיעות ומבקרים
החליפו פגישות פנים-אל-פנים בפגישות וירטואליות.
דאגו שעובדים יעבדו מהבית במידת האפשר.
הגבילו נסיעות לאזורי סיכון גבוהים יותר (אדום, כתום ואפילו צהוב.)
בטלו נסיעות לא הכרחיות.
שנו את צורת העבודה כדי להפוך נסיעות לכאורה הכרחיות למיותרות.
הגבילו מבקרים וקבעו מדיניות תשאול ושלילת כניסה למבקרים על בסיס מצב אזור המגורים שלהם ומדיניות מניעת הקורונה העסקית שלהם. בדקו תסמינים לאורחים בעת ההגעה.
מקומות עבודה
קבעו שעות עבודה גמישות ומשמרות להפחית צפיפות במקום העבודה. יש לצמצם את הצפיפות לפחות מ-50% קיבולת בכל זמן נתון.
על מעסיקים לבקש מעובדים החוזרים מאיזורים נגועים, או שנחשפו למגעים הנתונים בסימן שאלה במהלך נסיעה, להיכנס לבידוד במשך 14 יום לפני שהם מגיעים למשרד. על המעסיקים לעקוב מקרוב אחר מצבם הבריאותי, לדווח לרשויות ולבקש טיפול רפואי במידת הצורך.
איישו כניסות עם אנשי צוות הבודקים חום לנכנסים באמצעות מדחום אינפרא אדום ללא מגע.
מדדו מדי יום את טמפרטורת הגוף של העובדים וספקו להם מסכות במידה ולא ניתן להימנע מקרבתם לאחרים [1]
נתבו מחדש גישה למבנה כדי לקדם שטיפת ידיים בכניסה. הציבו עמדות חיטוי ידיים בכניסה למשרד.
מינעו התקהלות במעליות. מעליות לא צריכות להכיל יותר ממחצית כושר הנשיאה שלהם.
ודאו כי שטח העבודה של כל עובד מופרד על ידי לפחות 2 מטר, וכל שטח עבודה בודד צריך להיות לפחות 2.5 מטרים רבועים. עבור משרדים עם מספר גדול של אנשים, יש להגדיל עוד יותר את ההנחיות המינימליות הללו.
חטאו אזורים ציבוריים, אזורים עם תנועה כבדה, משטחים בהם נוגעים לעתים קרובות.
אם חייבים להשתמש במיזוג אויר, השבת את ההפצה מחדש של האוויר הפנימי. יש לנקות / לחטא / להחליף רכיבי מפתח ומסננים שבועית.
פזרו מועדי אכילה, שמרו מרחק של מטר וחצי בזמן האוכל והימנעו מישיבה פנים אל פנים. יש להפריד את כלי האוכל של כל עובד ועובד, כך שלא יאכסנו/יקחו אותם ממיכל משותף ולחטא לעיתים קרובות. יש לבדוק לעיתים תכופות את בריאות צוות חדר האוכל.
עודדו משלוח ארוחות במקום יציאה למסעדות או חדרי אוכל. סדרו מקום לאיסוף משלוחי מזון ללא מגע עם השליח באזור היגייני ללא התקהלות.
שקלו כיצד עובדים מגיעים למקומות עבודה ופתח המלצות, כולל הימנעות מתחבורה ציבורית, או הקפדה על היגיינה כולל הימנעות מנגיעה במשטחים, שטיפת ידיים וחבישת מסכות וכפפות חד פעמיות באזורים עם סיכון מוגבר.
האחריות לניהול ווידוא ביצוע מדיניות בטיחות מקורונה צריכה להיות ברורה.
קמעונאות ואירוח
עסקים בהם מגע אינטנסיבי הוא בלתי נמנע עלולים להיפגע קשות. פעולות מוקדמות ויעילות עשויות להקטין אך לא יבטלו את הסיכון אלא אם כן הן מתבצעות על ידי כלל האוכלוסיה.
חשוב לאין ערוך להקפיד שאנשים הסובלים מתסמיני צינון ולו הקלים ביותר יעדרו מעבודה הכרוכה במגע עם אחרים.
יש להקפיד על רישום ברור של האנשים אשר באו במגע עם עובדים או לקוחות אחרים במסגרת העסק במשך כל יום. כך שאם מזוהה הדבקה יהיה ניתן ליידע את כל הנחשפים על מנת למזער את הסיכון ולהקטין את הפגיעה בעובדים ולקוחות.
יש לפתח וליישם שיטות ללא מגע לביצוע עסקים, כולל:
איסוף ו/או מסירה באמצעות חלונות שירות, כולל הבטחת מרווח נאות בין לקוחות
נתינת שירות מבלי שהלקוח יוצא מהרכב
משלוח ביתי ללא מגע
1. השימוש במסכות שנוי במחלוקת. נציין כי: ( 1) כל אדם שיש לו אפילו תסמינים קלים צריך להימנע ממגע עם אחרים ועליו לחבוש מסיכה בזמן שהוא נמצא במגע ציבורי או פרטי הכרחי עם אחרים. (2) יש ליצור נורמה של חבישת מסכות בציבור כדי שנשאים לא יתביישו או יהססו לחבוש מסכה. (3) בעוד שמסכות אינן מונעות לחלוטין סיכון לאדם בריא והזמינות שלהן עשויה להיות מוגבלת בגלל עדיפות גבוה יותר לביקוש של מסגרות רפואיות, שימוש במסכות כאשר לא ניתן להימנע מקרבה לאחרים העלולים להיות נשאים מפחית באופן דרמטי את סיכון ההידבקות. (4) עבור אנשים בגיל 50+ או עם בעיות בריאותיות קיימות, וכן עבור אנשים באזור סיכון גבוהה, המחיר הגבוה בהידבקות מצדיק שימוש במסכה.
יש בהתפרצות נגיף הקורונה שמקורו בווהאן כ-20% מקרים קשים ו-2% מקרי מוות. תקופת הדגירה האופיינית היא 3 ימים אך היא עשויה להימשך עד 14 ימים, וקיימים דיווחים על 24 ו -27 ימים. נגיף זה מדבק ביותר עם עלייה של 50% במקרים חדשים מיום ליום (שיעור הדבקה R0 של כ 3-4) אלא אם כן נוקטים בהתערבויות יוצאות דופן. אם זה הופך למגיפה פנדמית או אנדמית, זה ישנה את חייהם של כל האנשים בעולם. חובה לפעול כדי להגביל ולהפסיק את ההתפרצות ולא לקבל את התפשטותה. להלן הנחיות לפעולה אישית, קהילתית וממשלתית.
הנחיות למשפחות
באזורים עם סיכון מוגבר בהם הרשויות אינן נוקטות צעדים נאותים, ההגנה על המשפחה, או קבוצה כלשהי, היא מאתגרת. התפשטות אש דורשת שובל של חומר דליק. באופן דומה, ההידבקות בקורונה מחייבת שרשרת של אנשים חשופים. הפתרון הוא:
(1) להפחית את הקשר בין המשפחה לאחרים, ולספק צרכים חיוניים, וככל שהסיכון גדל, (2) ליצור מרחב בטוח שמגן על מי שנמצא בו בהסכמה משותפת שלא להיות במגע פיזי לא מוגן עם אחרים או עם משטחים בהם נוגעים אחרים.
המרחב הבטוח ממעיט גם את ההידבקות מכיוון שהאנשים במרחב הבטוח אינם משתתפים בהעברת הנגיף. חברים במרחב בטוח אחד יכולים לשלב עם אחרים כדי להרחיב בזהירות את המרחב הבטוח או ליצור מרחבים חדשים. להלן ההנחיות שלנו למשפחות.
צמצום מגע בין המשפחה לאחרים:
• קרא בעיון את ההנחיות שלנו ליחידים ושתף עם בני המשפחה. עזור להם להבין כיצד לצמצם מגע עם אחרים. • במקום להיפגש באופן אישי עם בני משפחה מורחבת או חברים ערוך מפגשים וירטואלים. ההתפרצות הנוכחית תמוגר או שתתרחב. באפשרות הראשונה כמה חודשים מהיום יחזרו לשגרה. באחרונה, ידרשו פעולות נוספות שונות. • וודא שיש לך ולבני משפחתך אספקה נחוצה, כולל תרופות מרשם. קח בחשבון בני משפחה פגיעים באשר לסכנת המגע עם אחרים, כולל קשישים, וגם אנשים מעל גיל 50 ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות. עזור להם להישאר בבית ולא להזדקק לצאת למרחבים ציבוריים. • שקול להעביר באופן זמני אנשים הנמצאים בדיור משותף (בתי אבות, דיור מוגן וכו') ללינה מבודדת יותר, כולל בתים פרטיים, או ליחידות דיור מצומצמות. • במידה ולא ניתן לצמצם קשרים, שוחח עם מי שאחראי על הדיור המשותף כדי להגדיל את רמת הזהירות נגד הידבקות. • הימנע ממפגשים וממקומות ציבוריים כולל אירועים ומסעדות, במיוחד בחללים סגורים.
יצירת מרחבים בטוחים בתנאי סיכון גבוה:
• המטרה העיקרית של מרחב בטוח היא שקבוצת אנשים תקים יחידה מבודדת שמצמצמת את המגעים הפיזיים עם אנשים חיצוניים למינימום תוך יכולת קיום עצמי ותמיכה עצמית. • לא לחכות לפעולות בטיחות מונחות על ידי הממשלה. בהיעדר התערבות אגרסיבית, שיטתית, מרחבים בטוחים המאורגנים באופן עצמאי מסייעים גם הם לאנשים. על ידי הרחבה הדרגתית, מרחבי הבטיחות יכולים להאט או אפילו לעצור התפרצויות מקומיות. • מרחבים בטוחים יכולים להתחיל ממשפחה או מקבוצת אנשים החולקים מקום מגורים. ניתן לשלב מספר דירות, כולל מעבר ביניהן (למשל ברגל או בנהיגה), אם קובעים הנחיות בטיחות ודבקים בהם. כדי לבסס בהצלחה מרחב בטוח, כל משתתף צריך להסכים לעקרון של צמצום קשר פיזי חיצוני ולדבוק בו. צריך שיהיו הוראות ברורות כיצד לנהוג ולשתף פעולה. חברים באותו מרחב בטוח צריכים להיות אמינים בכל הנוגע להיסטוריה של נסיעות ומצבי בריאות, וערבים זה לזה. • על מנת שאנשים יוכלו להתחייב למרחב משותף, יתכן ויהיה צורך לעשות הסדרים עם עבודה, בתי ספר, משפחה וחברים. עבודה מהבית באישור של מעסיק, או חופשת היעדרות, עשויה להיות נחוצה. • יש לתכנן מראש פרק זמן ממושך (לפחות שבוע או יותר) במרחב הבטוח, כולל השגת אספקה, אך תוך כדי רכישת המצרכים להיזהר במיוחד בהתחשב בחשיפה הפוטנציאלית לקהל. חשוב לתכנן מראש את הצרכים מכיוון שכל נסיעה להשיג אספקה כרוכה בסיכון מסוים. • במידת האפשר, דאג למשלוחים של פריטים, כולל אוכל כדי להגביל צורך בנסיעות למרכול. יש להיזהר כי כל פריט דרש מגע של מישהו. אלא אם יודעים בודאות שהספק השתמש בכפפות, רצוי לשטוף או לחטא פריטים שמכניסים הביתה. • יש לתכנן מראש פעילויות חיוניות, כולל קניות, במהלכן קשר פיזי חיצוני בלתי נמנע, כדי לפעול ביעילות ולמזער את משך הקשר ואת היקפו. עזיבה וחזרה למרחב הבטוח דורשת זהירות. השתמש בהגנה אישית מתאימה, כולל כפפות או פריטים חד פעמיים (מגבות נייר) במידה ויש צורך לגעת בחפצים שאסור לגעת בהם, חומר ניקוי או אלכוהול לשימוש על הידיים, ומסכות. החזרה למרחב הבטוח דורשת שטיפה או חיטוי לפני (עדיף) או עם הכניסה. • כדאי לעודד תקשורת פנימית וטיפול הדדי כדי לשמור על מערכות יחסים חיוביות ותמיכה הדדית. • על חברי המרחב הבטוח להתעדכן על הפעולות שיש לנקוט אם מישהו מביניהם יראה תסמיני הדבקה. הפעולות משתנות בהתאם למדינה/ מיקום, והן גם דינמיות. יש לעדכן את כל חברי הקבוצה על תוכנית המגירה האחרונה ופרטי קשר. במקרה שחבר מראה סימפטומים אופייניים, האחרים צריכים לפעול במהירות כדי לעזור לו / לה להיבדק ולהיכנס לבידוד לפני שתושגנה תוצאות.
עם התקדמות ההתפרצות יתעוררו בהכרח החלטות קשות אם לצאת מהמרחב הבטוח כדי לעזור למשפחה או לחברים שאינם במרחב בטוח. אנשים צריכים להיות מוכנים לקבל החלטות כאלה. בזמן של סיכון גבוה, יקרו טעויות שעשויות לפגוע בבטיחות. כדי להימנע מתגובה מוגזמת לאירוע בודד, חשוב להבין כי לכל מעשה בודד יש סבירות נמוכה לגרימת נזק. עם זאת, כאשר ננקטות פעולות מרובות הסיכון עולה באופן דרמטי. הפקת לקחים חשובה יותר מהאשמה או ענישה.
הנחיות אישיות וקהילתיות
קחו אחריות על בריאותכם וגלו אחריות על בריאות שכונתכם מתוך מודעות ומשמעת.
תרגלו אינטרקציה חברתית ממרחק.
הימנעו מנגיעה במשטחים במרחבים ציבוריים או משותפים.
הימנעו מפגישות.
הימנעו ממגע ישיר עם אחרים, שטפו ידיים באופן קבוע וחבשו מסכות וכפפות חד פעמיות כאשר בקרבת אנשים אחרים העשויים להיות חולים.
כסו שיעולים/התעטשויות.
עקבו אחר חום או תסמינים מוקדמים אחרים של הידבקות (שיעול, התעטשות, נזלת, כאב גרון)
הכנסו לבידוד עצמי אם יש תסמינים מוקדמים והתקשרו למד״א.
באזורים עם סיכון מוגבר ספקו צרכים לחברי הקהילה ללא מגע אישי; ניתן להשאיר אספקה מחוץ לדלתות.
שתפו פעולה עם אחרים ליצירת מרחבים בטוחים / קהילות בטוחות. דונו בבטיחות עם בני משפחה וחברים, דברו על הנחיות הבטיחות, דעו מי עוקב אחר הנחיות הבטיחות, קבעו מדיניות משותפת, עקבו ושתפו זה את זה בצרכים ובדאגות.
היו ביקורתיים לגבי שמועות ואל תפיצו מידע שגוי.
הנחיות לקהילות ולרשויות
ערכו בדיקת תסמינים במעברי גבול (נתב״ג, נמלים, מעברים קרקעיים).
ערכו הסגר של 14 יום לאנשים הנכנסים לארץ מאזורים נגועים בנגיף.
חלקו את הארץ לאזורים. ערכו הסגר של 14 יום לאנשים מאזורים בסיכון הנכנסים לאזורים חופשיים מהידבקויות.
באזורים עם סיכון מוגבר תאמו צוותים בשכונה עם ציוד מגן אישי (PPE) לניטור תסמינים מדלת לדלת באמצעות מדחום אינפרא אדום ללא מגע.
צוותים העוברים מדלת לדלת צריכים גם לזהות אנשים הזקוקים לשירותי תמיכה.
הנחיות לרשויות
הכינו מראש משאבים אסטרטגיים כמו מסכות, ציוד מגן אישי (PPE) , וערכות בדיקה. קבעו מסלולי חלוקה.
זהו אזורים בהם יש הידבקויות מאומתות או חשודות.
עצרו תחבורה לא חיונית בין אזורים נגועים ואזורים לא נגועים.
בודדו אנשים עם מקרים חשודים או מאומתים של הידבקות בנפרד למען טיפול במתקנים ייעודיים עם משאבים רפואיים מתאימים, כולל ציוד מגן אישי (PPE)
אנשים עם תסמינים צריכים להשתמש בתהליך שתוכנן במיוחד כדי להעבירם למוסדות רפואיים לבדיקה, בהימנעות מתחבורה ציבורית ומוניות.
הכניסו להסגר ובדקו את כל המקרים החשודים בסביבת מקרה מזוהה.
קדמו מודעות ציבורית:
תסמינים אופייניים ואמצעי העברה אפשריים.
הדגישו שיעור ההדבקה הגבוה ותסמיניו הקלים לרוב של הוירוס כדי לעודד אנשים לפנות לטיפול רפואי.
עודדו היגיינה טובה יותר של הפרט, כולל שטיפת ידיים תכופה, לבישת מסכות באזורים ציבוריים והימנעות ממגע בין אנשים.
עצרו התכנסויות ציבוריות.
שימו לב במיוחד למניעה או פיקוח על בריאותם של אנשים הנכנסים ויוצאים ממתקנים סגורים בצפיפות גבוהה כמו בתי כלא, מוסדות רפואיים, מתקני גמילה, דיור מוגן, בתי אבות, מעונות ואכסניות.
עודדו לקיחת אחריות קהילתית באזורים נגועים.
בכל שכונה / קהילה, זהו קבוצה של אנשים שתפקידם היומי כרוך במגע אנושי תכוף. עקבו באופן יומי אחר מצבם כדי לעזור לזהות זיהומים ולמנוע הדבקה.
תקשרו עם וחלקו משאבים ליישובים מבודדים.
תאמו עם קהילות בינלאומיות וארגון הבריאות העולמי (WHO) לשיתוף מידע לגבי זיהוי מקרים, היסטוריה נסיעות של מטופלים, טיפולים, אסטרטגיות מניעה, ולגבי מחסור בציוד רפואי.
התכוננו לטיפול בחולים עם תסמינים דומים שאינם נגועים ב-קוביד-19.
באזורים עם הדבקה פעילה -
סגרו בתי תפילה, אוניברסיטאות, בתי ספר ותאגידים.
הגבילו אנשים לבתים וספקו תמיכה להעברת אספקה הכרחית ללא מגע.
בצעו חיפושים מדלת לדלת עבור אנשים הסובלים מתסמינים מוקדמים וצרכים לשירות, עם אמצעי זהירות הכרחיים - ציוד מגן אישי (PPE) ועם מעורבות קהילתית במאמץ.
הנחיות עסקיות
זו רשימה של פעולות שונות שעסקים יכולים לנקוט כדי למנוע התפשטות של נגיף הקורונה. כללנו שיקולים מיוחדים גם בתחום הקמעונאות והאירוח.
כללי
קדמו מודעות בקרב העובדים ומשפחותיהם על מניעת העברת וירוס הקורונה.
פתחו מדיניות ארגונית כדי להפחית הדבקה ודאגו ליישום קפדני.
ודאו שעובדים יודעים שכאשר יש להם אפילו תסמינים קלים אסור להם להיות במקום העבודה או בפגישות פנים אל פנים והם לא ייענשו בגין ימי מחלה. ארגנו מערכת דיווח.
ודאו כי לעובדים יש פוליסות ביטוח בריאות מתאימות, כך שלא יחששו לפנות לטיפול כאשר יש להם תסמינים, אפילו קלים.
תעמדו בקשר עם מוסדות רפואיים מקומיים לתיאום בדיקות מהירות מוקדמות של עובדים עבור נגיף הקורונה.
הכינו אספקה חיונית (חומר חיטוי לידיים, אלכוהול, מסכות, מדחומי אינפרא אדום ללא מגע) למקרה שהמצב יתדרדר ולעובדים אין גישה לפריטים אלו.
חיזוק החוליות החלשות ביותר מפחית את פגיעות הארגון.
פגישות, נסיעות ומבקרים
החליפו פגישות פנים-אל-פנים בפגישות וירטואליות.
דאגו שעובדים יעבדו מהבית במידת האפשר.
הגבילו נסיעות לאזורי סיכון גבוהים יותר (אדום, כתום ואפילו צהוב.)
בטלו נסיעות לא הכרחיות.
שנו את צורת העבודה כדי להפוך נסיעות לכאורה הכרחיות למיותרות.
הגבילו מבקרים וקבעו מדיניות תשאול ושלילת כניסה למבקרים על בסיס מצב אזור המגורים שלהם ומדיניות מניעת הקורונה העסקית שלהם. בדקו תסמינים לאורחים בעת ההגעה.
מקומות עבודה
קבעו שעות עבודה גמישות ומשמרות להפחית צפיפות במקום העבודה. יש לצמצם את הצפיפות לפחות מ-50% קיבולת בכל זמן נתון.
על מעסיקים לבקש מעובדים החוזרים מאיזורים נגועים, או שנחשפו למגעים הנתונים בסימן שאלה במהלך נסיעה, להיכנס לבידוד במשך 14 יום לפני שהם מגיעים למשרד. על המעסיקים לעקוב מקרוב אחר מצבם הבריאותי, לדווח לרשויות ולבקש טיפול רפואי במידת הצורך.
איישו כניסות עם אנשי צוות הבודקים חום לנכנסים באמצעות מדחום אינפרא אדום ללא מגע.
מדדו מדי יום את טמפרטורת הגוף של העובדים וספקו להם מסכות במידה ולא ניתן להימנע מקרבתם לאחרים [1]
נתבו מחדש גישה למבנה כדי לקדם שטיפת ידיים בכניסה. הציבו עמדות חיטוי ידיים בכניסה למשרד.
מינעו התקהלות במעליות. מעליות לא צריכות להכיל יותר ממחצית כושר הנשיאה שלהם.
ודאו כי שטח העבודה של כל עובד מופרד על ידי לפחות 2 מטר, וכל שטח עבודה בודד צריך להיות לפחות 2.5 מטרים רבועים. עבור משרדים עם מספר גדול של אנשים, יש להגדיל עוד יותר את ההנחיות המינימליות הללו.
חטאו אזורים ציבוריים, אזורים עם תנועה כבדה, משטחים בהם נוגעים לעתים קרובות.
אם חייבים להשתמש במיזוג אויר, השבת את ההפצה מחדש של האוויר הפנימי. יש לנקות / לחטא / להחליף רכיבי מפתח ומסננים שבועית.
פזרו מועדי אכילה, שמרו מרחק של מטר וחצי בזמן האוכל והימנעו מישיבה פנים אל פנים. יש להפריד את כלי האוכל של כל עובד ועובד, כך שלא יאכסנו/יקחו אותם ממיכל משותף ולחטא לעיתים קרובות. יש לבדוק לעיתים תכופות את בריאות צוות חדר האוכל.
עודדו משלוח ארוחות במקום יציאה למסעדות או חדרי אוכל. סדרו מקום לאיסוף משלוחי מזון ללא מגע עם השליח באזור היגייני ללא התקהלות.
שקלו כיצד עובדים מגיעים למקומות עבודה ופתח המלצות, כולל הימנעות מתחבורה ציבורית, או הקפדה על היגיינה כולל הימנעות מנגיעה במשטחים, שטיפת ידיים וחבישת מסכות וכפפות חד פעמיות באזורים עם סיכון מוגבר.
האחריות לניהול ווידוא ביצוע מדיניות בטיחות מקורונה צריכה להיות ברורה.
קמעונאות ואירוח
עסקים בהם מגע אינטנסיבי הוא בלתי נמנע עלולים להיפגע קשות. פעולות מוקדמות ויעילות עשויות להקטין אך לא יבטלו את הסיכון אלא אם כן הן מתבצעות על ידי כלל האוכלוסיה.
חשוב לאין ערוך להקפיד שאנשים הסובלים מתסמיני צינון ולו הקלים ביותר יעדרו מעבודה הכרוכה במגע עם אחרים.
יש להקפיד על רישום ברור של האנשים אשר באו במגע עם עובדים או לקוחות אחרים במסגרת העסק במשך כל יום. כך שאם מזוהה הדבקה יהיה ניתן ליידע את כל הנחשפים על מנת למזער את הסיכון ולהקטין את הפגיעה בעובדים ולקוחות.
יש לפתח וליישם שיטות ללא מגע לביצוע עסקים, כולל:
איסוף ו/או מסירה באמצעות חלונות שירות, כולל הבטחת מרווח נאות בין לקוחות
נתינת שירות מבלי שהלקוח יוצא מהרכב
משלוח ביתי ללא מגע
1. השימוש במסכות שנוי במחלוקת. נציין כי: ( 1) כל אדם שיש לו אפילו תסמינים קלים צריך להימנע ממגע עם אחרים ועליו לחבוש מסיכה בזמן שהוא נמצא במגע ציבורי או פרטי הכרחי עם אחרים. (2) יש ליצור נורמה של חבישת מסכות בציבור כדי שנשאים לא יתביישו או יהססו לחבוש מסכה. (3) בעוד שמסכות אינן מונעות לחלוטין סיכון לאדם בריא והזמינות שלהן עשויה להיות מוגבלת בגלל עדיפות גבוה יותר לביקוש של מסגרות רפואיות, שימוש במסכות כאשר לא ניתן להימנע מקרבה לאחרים העלולים להיות נשאים מפחית באופן דרמטי את סיכון ההידבקות. (4) עבור אנשים בגיל 50+ או עם בעיות בריאותיות קיימות, וכן עבור אנשים באזור סיכון גבוהה, המחיר הגבוה בהידבקות מצדיק שימוש במסכה.